הכרעת דין בתיק פ"ל 6294-06-11

1.         נגד הנאשם בתיק זה הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בשכרות (לאחר שסירב להיבדק בבדיקת נשיפה) ונהיגה ללא ביטוח תקף.

על פי הנטען בכתב האישום, בתאריך 18/06/11 בסמוך לשעה 00:18 נהג הנאשם ברכב פרטי בחיפה בחוף הכרמל על ידי הסעתו לאחור. הנאשם עשה זאת כשהוא פסול לנהיגה ומשנדרש למסור דגימת אוויר נשוף לצורך בדיקת רמת האלכוהול בגופו- סרב.

2.         בשלב ההקראה, כפר הנאשם בעובדות כתב האישום וטען כי לא הוא נהג ברכב אלא חברתו.

עדי התביעה בתיק זה היו רס"ב ח'יר האני (להלן: "ח'יר") שזומן פעמיים לעדות, רס"מ מזרחי דוד (להלן: "מזרחי") ונטליה בניך (להלן: "נטליה") שהוכרזה עדה עוינת.  כמו כן הוגשו בהסכמה דו"חות פעולה של שוטרים, הודעת הנאשם, הודעה על תפיסת רישיון ומסמכים מתיק בית המשפט בו נפסל הנאשם.

מטעם ההגנה העיד הנאשם.

3.         לאחר ששמעתי את העדים כולם, התרשמתי מהופעתם בפניי ולאחר שעיינתי במסמכים השונים שהוגשו על ידי המאשימה, שוכנעתי כי עובדות כתב האישום הוכחו בפניי מעל לכל ספק סביר וכי יש מקום להרשיע את הנאשם בכל המיוחס לו בכתב האישום.

4.         טענת ההגנה של הנאשם, כאמור, היא  שלא נהג בשום שלב. בעדותו בפניי טען, כי הסירוב למסור דגימת נשיפה מקורו בכך שלא מוטלת עליו חובה בדין משלא נהג ברכב. הוא טען כי בעת שהגיעו השוטרים דיבר עם אנשים שישבו מסביב למדורה וכי לא היה בתוך הרכב. הנאשם אישר כי הוא פסול לנהיגה.

5.         בניגוד להכחשה הנ"ל של הנאשם, העידו שני אנשי המשטרה, הן ח'יר והן מזרחי, כי הבחינו ברכב מסוג פיג'ו בצבע כחול פרטי נוסע לאחור כעשרה מטר בערך ואז נעצר. ממושב הנהג יצא הנאשם, תוך שהוא עושה סיבוב לכיוון מושב הנוסע, כשהבחורה שישבה שם החלה בהליכה לכיוון מושב הנהג. בשלב זה נקרא הנאשם להגיע לשוטרים כשהמרחק ביניהם הוא בין 7-10 מטר, אז הריחו השוטרים ריח חריף של אלכוהול שנודף מפיו. הוא הודה בשתיית אלכוהול, נעצר ובהמשך סירב להיבדק בדיקת ינשוף או בדיקת דם על אף שהוסברה לו משמעות הסירוב.

יאמר מיד, כי עדותם של השוטרים הותירה עליי רושם אמין ושוכנעתי שהיא משקפת נאמנה את ההתרחשויות במקום, עובר, במהלך ולאחר עצירתו של הנאשם. עדותם של השוטרים הייתה אחידה ולא מצאתי כי נפלו ביניהם סתירות כלשהן שיש בהן כדי לפגוע במשקלה של העדות.

6.         אין באמור בסעיף 3 לסיכומי הנאשם כדי להצביע על סתירות מהותיות שיש בהן כדי לפגוע בגרסת השוטרים. גם אם קיים שוני בגרסאות בנוגע לחלקים מסוימים של האירוע שלא תועדו במפורש בדו"חות, הדבר נעוץ בזמן שעבר מאז האירוע ואין בכך משום פגיעה במשקל העדויות, בשים לב לגרסה האחידה שמופיעה בדו"חות ולעדותם האמינה והקולחת של השוטרים מעל דוכן העדים.

7.         לא זו אף זו, מטעם התביעה העידה כאמור גם חברתו של הנאשם, נטליה. במהלך חקירתה ובמקביל להכרזתה עדה עוינת, הוצגה הודעה שמסרה במשטרה (ת/6) בה ציינה, ברחל בתך הקטנה, כי הנאשם שתה אלכוהול לפני שנעצר על ידי השוטרים ובהמשך אמר לה שהוא רוצה להוציא את הרכב בנסיעה אחורנית, " נכנס לרכב, אני ישבתי לידו בצד ימין והוא נסע ברכב אחורה כ-1-2 מטר בערך ואז הגיעה המשטרה וראו אותו נוהג. דרשו ממנו להיבדק בינשוף והוא סירב" (ההדגשות - לא במקור).

דבריה אלה של נטליה, יחד עם עדות השוטרים, יש בהם כדי להרים את נטל ההוכחה בתיק זה מעל לכל ספק סביר ולהביא לקביעה כי הנאשם ביצע את המיוחס לו.

8.         בעדותה הראשית בפניי, טענה נטליה, כי שיקרה במשטרה וזאת על מנת לחלץ משם את רכושה, קרי- רכבה. נוכח התרשמותי מעדותה בפניי, מצאתי לדחות מאוחרת זו ולהעדיף על פניה את ההודעה שמסרה במשטרה.

נטליה מאשרת כי היא נסעה מיוזמתה לתחנת המשטרה וכי אפילו לא רצו לאפשר לה להיכנס לשם. אם כך, כיצד יכולה לטעון כי אנשי המשטרה (הכוונה לח'יר) לחצו עליה שתמסור את הגרסה שנרשמה מפיה. ברור מעל לכל ספק כי עדותה של נטליה בפניי נועדה כדי לנסות ולחלץ את הנאשם מהאישומים שיוחסו לו בכתב האישום. ניסיון זה, דינו להידחות על הסף.

9.         זאת ועוד, בעקבות עדותה של נטליה, זמן שנית לעדות השוטר ח'יר, ועדותו החוזרת חיזקה את המסקנה שיש לדחות את גרסתה המאוחרת של נטליה ולהעדיף על פניה את הודעתה במשטרה. ח'יר לא הכחיש כי דיבר עם נטליה ואף יתכן ואמר לה שקיימת אפשרות כי הרכב יושבת. אולם, שוכנעתי כי לא היה מצדו כל לחץ או ניסיון לשכנע את נטליה למסור גרסה שקרית, כפי שזו טוענת.

10.        ב"כ המלומד של הנאשם מתעלם בסיכומיו מהודעתה של נטליה במשטרה ומהכרזתה עדה עוינת, תוך שמבקש הוא לאמץ את גרסתה בבית המשפט כגרסה אמינה. דא עקא, כאמור, שבשים לב להתרשמותי הכוללת מהעדים ולנימוקים שפורטו לעיל, מצאתי לדחות את גרסתה של נטליה מעל דוכן העדים ולהעדיף על פניה את הגרסה נשוא ההודעה במשטרה .

11.        ראיות התביעה (הן העדויות והן המוצגים שהוגשו בהסכמה) שהונחו בפניי מוכיחות אפוא מעל לכל ספק סביר כי הנאשם נהג ברכב בהיותו פסול לנהיגה וכי סירב להיבדק בדיקת נשיפה על אף שהוסברה לו משמעות הסירוב. בגין נהיגתו הנ"ל והואיל ולא היה ברשותו רישיון נהיגה תקף, נהיגתו הייתה ללא ביטוח תקף.

בנסיבות אלה, אני מחליט להרשיע את הנאשם בכל הוראות החיקוק אשר יוחסו לו בכתב האישום.

12.        מזכירות בית המשפט תשלח עותק הכרעת הדין לצדדים ותזמנם לטיעונים לעונש וגזר דין ליום 18/12/12 שעה 11:50.